סקירה כללית: החברה הערבית בישראל-

זהותה של המדינה כמדינה יהודית מטה את שיטת המיון להבחנה בין יהודים לכאלה ש"אינם יהודים". מחד גיסא, הבחנה זו מחברת לעיתים בין ערבים ל"שאינם יהודים" אחרים, ומאידך גיסא מתעלמת לעיתים מחלוקה פנימית של האוכלוסייה הערבית, כגון בין מוסלמים, נוצרים ודרוזים או בין ערביי הצפון, המשולש והדרום. ההבחנה הדיכוטומית בין יהודים לאחרים אינה משפיעה רק על הסטטיסטיקה אלא מחלחלת אל התודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסתם ועל דפוסי החשיבה של מקבלי החלטות, רשויות ממשלתיות וחוקרים: היא תורמת לתפיסת האוכלוסייה הערבית כמקשה אחת, מתוך התעלמות מהבדלים אתניים, אזורים גיאוגרפיים, שכבות גיל, רמות הכנסה וכדומה;

האוכלוסייה הערבית בישראל” מתייחסת  לאזרחי ישראל הערבים והן לתושבי הקבע הערבים במזרח ירושלים. שתי קבוצות אלה נבדלות בסטטוס האזרחי שלהן: רובם המכריע של תושבי מזרח ירושלים הערבים הם בעלי מעמד של תושבי קבע שהוענק להם לאחר סיפוח מזרח ירושלים לישראל ביוני 1967 .לתושבים ניתנה האפשרות לקבל אזרחות ישראלית מלאה אך רק מעטים ביקשו לעשות כן, בעיקר מסיבות פוליטיות. מעמד של תושב קבע שונה בתכלית ממעמד של אזרח: הזכות העיקרית שמקנה תושבּות הקבע היא הזכות לעבוד בישראל ולגור בה בלא להזדקק לאישורים מיוחדים. כמו כן זכאים תושבי הקבע לזכויות סוציאליות לפי חוק המוסד לביטוח לאומי ואף לביטוח בריאות. תושבי הקבע זכאים להצביע בבחירות לעירייה אך אין להם זכות להצביע בבחירות לכנסת.

רוב ערביי ישראל מגדירים עצמם כערבים וחלקם מגדירים עצמם מבחינה לאומית גם כפלסטינים.

נתונים דמוגרפיים- בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל 871.1 מיליון איש – %9.20  מכלל האוכלוסייה. לפי התחזית, בשנת 2065 היא צפויה למנות  841.3 מיליון איש (%3.19 מכלל האוכלוסייה).

מצב כלכלי- הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים בישראל באים לידי ביטוי בכמה קריטריונים: בהכנסה האישית והמשפחתית, ברמת החיים ובתפיסות סובייקטיביות לגבי עוני. אומנם על פי דוח של הביטוח לאומי, בשנת 2016 תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה מעט מ- %3.53 בשנת 2015 ל- %2.49 בשנת 2016 ואולם הכנסתם של משקי הבית בחברה הערבית עדיין נמוכה יותר מהכנסת משקי הבית בחברה היהודית.

משקי הבית הערביים מתקשים בכיסוי הוצאותיהם ורמת החיים שלהם נמוכה יותר. הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית באים לידי ביטוי גם בתחולת העוני של ילדים, נפשות וקשישים: ˆ תחולת העוני של ילדים באוכלוסייה הערבית עומדת על %7.61 ,לעומת %1.21 באוכלוסייה היהודית.

תעסוקה- נכון לשנת 2017 ,שיעור המובטלים בכלל האוכלוסייה נמוך וזהה אצל ערבים ויהודים (%3 ,(אלא שהפער המשמעותי הוא בקבוצת "מי שאינם נמנים עם כוח העבודה". כלומר, מי שאינם מעוניינים לעבוד או מעוניינים לעבוד אך לא חיפשו עבודה בחודש שקדם לסקר – למשל, עובדי משק בית, מי שאינם מסוגלים לעבוד או מי שחיים מקצבה או מפנסיה. לפי מדדים אלו, כמעט מחצית מהערבים (%47 (אינם משתייכים לכוח העבודה. פילוח מגדרי מראה כי עיקר הבעיה היא בקרב נשים ערביות. אצל גברים ערבים שיעור נמוך יחסית אינו חלק מכוח העבודה (%27) ואילו בקרב הנשים הערביות שיעור גבוה מאוד אינו משתייך לכוח העבודה (%66) .

דיור-

בישראל יש 1,479 יישובים, מתוכם 135 בלבד מיועדים למי שאינם יהודים. רוב היישובים הערביים נמצאים בתחתית האשכולות החברתיים-כלכליים בישראל. למרות הגידול הטבעי באוכלוסייה הערבית, מאז היווסדה של המדינה לא הוקמו יישובים ערביים חדשים מלבד היישובים הבדואיים בנגב. האוכלוסייה הערבית סובלת ממחסור ביחידות דיור ומצפיפות דיור. מלבד זאת, אוכלוסייה זו עוברת פחות בין אזורים, ושביעות הרצון שלה ממקום המגורים ומאפייניו נמוכה יותר. כמחצית מהאוכלוסייה הערבית מתגוררת במחוז הצפון, והשאר – בריכוזים קטנים יותר במחוזות האחרים.

בסופו של דבר המטרה היא לפעול בשיתוף פעולה עם גורמי הממשלה והשלטון המקומי כדי להביא לשיפור ברווחתם הכללית ובמצבם הכלכלי של אזרחי ישראל הערבים. הדרך היעילה ביותר לשילוב האזרחים הערבים בחברה היא לא בהתניית אזרחות אלא בהקטנת הפערים ובשיפור מצבם החברתי-כלכלי.