top of page

מפגש עם החברה החרדית

8.8 יום ראשון, בית שמש - משנים צבע: משחור לבן לצבעוני
הכרות עם התרבות החרדית המגוונת באמצעות חקר עצמאי. סוגיית האמון בין הזרמים השונים בחברה החרדית ובינה לבין החברה הכללית

9.8 יום שני, ירושלים - רוח וחומר ומה בין התבדלות להשתלבות?                                                                   ערך לימוד התורה, המשמעויות, המתחים וסוגיות אמון בתוך החברה החרדית ועם החברה הכללית

10.8 יום שלישי, בני ברק – החברה החרדית ממבט רשותי
האתגרים הייחודיים של רשות חרדית  

בית שמש, 8.8 יום ראשון: משנים צבע משחור לבן לצבעוני
7:00-10:00 - נסיעה לבית שמש
10:00-10:30 - התכנסות  בבית שמש, בניין העירייה

10:30-11:30 - צ'ק אין
11:30-12:45 - מבוא לחברה החרדית: חני גרגל, בוגרת תכנית הצוערים. מנהלת משאבי אנוש, רכסים
12:45-13:45 - ארוחת צהרים
13:45-14:45 - מפגשים עם החברה החרדית, חקר בקבוצות קטנות. 
14:45-15:15 - עיבוד ושיתוף בקבוצות
15:15-15:30  -הפסקה
15:30-16:30 - פאנל בוגרים ברשויות חרדיות: סיפורו של בוגר.ת וסוגיות רשותיות ייחודיות
16:30-17:00 - הפסקה
17:00-17:20 - הכנה למפגש עם המשפחות

17:20-18:00 - גווניה של החברה החרדית וניהול רשות מעורבת, מפגש עם ד"ר עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש.
18:00-18:20 - הפסקה
18:20-19:30 - מפגש עם משפחות חרדיות
19:30-20:00 - נסיעה למושב בית מאיר, בית הארחה רמות שפירא
20:00-21:00 - ארוחת ערב
21:00-21:30 - קבלת חדרים

21:30-ערב גיבוש משותף 

מיקודים ליום: 

  • הכרות עם התרבות, המאפיינים והסמלים של החברה החרדית המגוונת – מסתכלים מבעד לשחור

  • הקניה ובחינה של המשגות ומתחים

  • החברה החרדית במבט רשותי

הרצאת מבוא על החברה החרדית  

חני גרגל, מנהלת משאבי אנוש, רכסים 

חני גרגל, נשואה ואם לחמישה ילדים. תושבת קרית אתא. בוגרת מחזור ד' "עתידים- צוערים לשלטון המקומי" באונ' חיפה.

נושאי ההרצאה:

החברה החרדית - תרבות, חברה, ערכים, שפה, מתחים והזדמנויות 

WhatsApp Image 2021-07-04 at 14.54.17.jpeg

פאנל בוגרים ברשויות חרדיות ומעורבות

שיר משעלי- מנהלת מחלקת מיצוי משאבים וקשרי ממשל, בית שמש. מחזור ד' באר שבע, עתידים. שנה רביעית בהשמה.

אמיתי קרן- מנהל תחום פיתוח כלכלי בחכ"ל, מודיעין עלית. מחזור ה' חיפה, רוטשילד. שנה שניה בהשמה

נושאי השיח:

הסיפור האישי והבחירה בתכנית הצוערים

חוויות מהתפקיד -  רגעי הצלחה, אתגרים, מוקדי פעילות

סוגיות רשותיות ייחודיות

צידה לדרך….

גווניה של החברה החרדית וניהול רשות מעורבת

ד"ר עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש 

ד"ר עליזה בלוך נבחרה לאחת מ- 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח לשנת 2019

עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שעומדת בראש עיריית בית שמש, הידועה כמעוז הדרת נשים. הצליחה ליצור קואליציה רחבה של חרדים, דתיים–לאומיים וחילונים. תחת אחריותה 1,300 עובדים.

נושאים להרצאה:

  1. הכרות אישית

  2. החברה החרדית ממבט רשותי - סקירה כללית, אתגרים, משמעויות, צרכים ייחודיים ומגמות.

  3. עיצוב תרבות של רב תרבותיות - מהו התפקיד הרשותי וכיצד הוא מתקיים הלכה למעשה? כיצד נותנים מקום למייחד ולמאחד?

  4. סוגיות אמון ומתחים בין תתי הזרמים בחברה החרדית ועם החברה הכללית 

  5. צידה לדרך

עליזה בלוך.jpeg

ירושלים, 9.8 יום שני: המפגש בין רוח וחומר - בין התבדלות והשתלבות.

6:00-7:00 - התעוררות לבוקר טוב למשכימי קום

7:00-7:45 - ארוחת בוקר

7:45-9:00 - נסיעה לירושלים + מה צפוי לנו היום?

9:00-9:30 - התכנסות במרכז צעירים מוסררה והתכוננות ליום

9:30-10:45 - הרצאה: החברה החרדית בירושלים – מאפיינים, אתגרים, הזדמנויות ומתחים, מלכי רוטנר.

10:45-11:15 - הליכה לבית מדרש של חסידות קארלין

11:15-12:45 - ערך לימוד התורה. מפגש עם אברכים בחסידות קארלין.  הרב מנחם איזין, מנהל מערך הלימודים בקמפוס שטראוס של המכללה                   האקדמית הדסה, השלוחה החרדית

13:00-13:45 - ארוחת צהרים

14:15-15:15-  תעסוקה והשכלה בחברה החרדית, בית ברכה. 

15:15-15:40 - הליכה למרכז צעירים, שכונת מוסררה 

15:40-16:40 - החברה החרדית בראי התקשורת, מהפשקוולים ועד הרשתות החברתיות, יאיר שרקי, עיתונאי ישראלי המשמש ככתב לענייני 

                  דתות של חברת החדשות ובעל טור שבועי בעיתון "מקור ראשון"

16:40-17:00 - הפסקה

17:00-18:00 - פאנל - בין התבדלות להשתלבות במגוון תחומים

18:00-18:15 - הפסקה

18:15-19:00  - עיבוד בקבוצות 

19:00-22:00 - סיור במאה שערים, ארוחת ערב

22:00 - נסיעה לבית מאיר, בית הארחה רמות שפירא

בחדרי חרדים- אידיאולוגיות וזרמים בחברה החרדית של 2021

מלכי רוטנר

מלכי רוטנר, חסידת בעלזא ותושבת אשדוד. מנהלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה ועמיתת מכון שחרית. מובילת בית מדרש "לכתחילה" להגות חרדית, ופעילה פמיניסטית בנושאי קידום לימוד תורה לנשים חרדיות.

נושאי המפגש:

החברה החרדית היא חברה צעירה, אך נשענת על היסטוריה רבת שנים של קיום יהודי בגלות. ההיבדלות הפכה לסממן הבולט שלה, יחד עם לימוד תורה וחיי צניעות.
במפגש נדבר על האידיאולוגיות שעומדות בבסיס החרדיות, על השפעתן היום, ועל חלוקה מחודשת של כלל חברי הקהילה על ציר השמרנות-ליברליות, שהופך ומספר את הסיפור החרדי, ואת יחסיה העתידיים עם כלל החברה בישראל.

d79ed79cd79bd799-d7a8d795d798d7a0d7a8-e1571863187257-ofnr0hr9rsvxsoivwebsbdd7ovf0vox14engc

ערך לימוד התורה

מפגש עם אברכים בבית מדרש של חסידות קארלין

חסידות קרלין סטולין הינה חסידות מוכרת וידועה בעולם החרדי. החסידות באה מהזרם המרכזי ("המיין סטרים") של עולם החסידויות המרכזי. החסידות מונה 30,000 חסידים בארץ ובעולם.
החסידות נוסדה במאה ה-18 בעיר קרלין בבלארוס. חסידות קרלין הייתה מהחצרות החסידיות הראשונות, ומהראשונות שהעמידו שושלת אדמו"רים. בתחומי המרחב הליטאי היא הייתה החסידות הבולטת והמשפיעה ביותר.
חסידות קרלין מדגישה את לימוד התורה ואת מידת האמת. 
החסידות מתאפיינת בכך שמצד אחד היא מזוהה היא הזרם המרכזי במגזר החרדי ויחד עם זאת פתוחה יחסית ביחס למגזר החרדי. במהלך משבר הקורונה החסידות הקפידה מאוד על תקנות הקורונה, ביטלה לימודים ואירועים והקפידה לחלוטין על מסיכות וכל התקנות הנלוות.

בית ברכה (בית פיין):
בית ברכה משמש קרית חינוך לנשים מהזרמים המרכזיים מהמגזר החרדי.
במקום מספר מוסדות חינוך, ובחלקם תוך שילוב של השכלה גבוהה בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה.
מה שמאפיין את המקום הוא בכך שהנשים שלומדות במקום באות מהזרמים המרכזיים מלב החברה החרדית, ויחד עם זאת נשים אלו רוכשות השכלה גבוהה ותואר אקדמי רשמי של האוניברסיטה הפתוחה.
המקום דוגל במצויינות הן בלהיות "חרדי" והן בלהיות "אקדמי".

נושאים להרצאה:

הערך של הלמידה והמתח אל מול עולם החומר. ההשפעה על חינוך, שידוך, תעסוקה. 

חסידות קרלין.jpg

החברה החרדית בראי התקשורת

יאיר שרקי

עיתונאי ישראלי. משמש ככתב לענייני דתות של חברת החדשות, ובעל טור שבועי בעיתון מקור ראשון. קודם לכן, שירת ככתב בגלי צה"ל, ולאחר מכן בעל טור שבועי בעיתון מקור ראשון.

נושאים:

התקשורת בחברה החרדית מהפשקווילים ועד היום - מאפיינים, זהויות, אתגרים ומגמות של התחדשות, השלכות הקורונה ואסון מירון על החברה החרדית, יחסי אמון בין החברה החרדית למדינה - ממסד. 

יאיר-שרקי-e1559143651878.jpeg

פאנל - התבדלות והשתלבות של החברה החרדית בחברה הישראלית

מירי ברנשטיין
חרדית ,נשואה, מתגוררת במודיעין עילית. משתייכת למגזר החסידי עובדת כמנהלת תחום פרויקטים במינהל חינוך ירושלים 
מנחם נבאת
אברך, למד בישיבת פוניבז', עוסק ביהדות ובפילוסופיה 
יעקב מתן  
יועץ תעסוקתי לצעירים חרדים 

10.8 יום שלישי בני ברק: החברה החרדית ממבט רשותי - סוגיות ואתגרים ייחודיים

6:00-7:00 - פעילות בוקר למשכימי קום

7:00-8:00 - ארוחת בוקר ופינוי חדרים

8:00-8:30 - התכוננות ליום במלון

8:30-9:30 - נסיעה לבני ברק

9:30-9:45 - התכנסות בעיריית בני ברק

9:45-11:00 - ניהול רשות חרדית ויזמות, אריק אדלר גזבר עיריית בני ברק  ומירי רוזן, מנכ"לית עמותת "לשמה" - יזמית חברתית.

11:00-11:20 - הפסקה

11:20-12:45 - ניהול רשות חרדית, מפגש עם בעלי תפקידים במגוון תחומים.

12:45-13:45 - ארוחת צהרים

14:00-15:00 - אירועים מכוננים שהתרחשו לאחרונה והשפעתם הלאומית - מפגש עם סיפור אישי של הרב אביגדור חיות שאיבד את בנו,

                   ידידה משה חיות ז"ל ותלמידו משה לוי ז"ל באסון מירון

15:00-16:00 - נסיעה לאלעד

16:00-17:00 - ייחודיות ניהול רשות חרדית - מפגש עם ישראל פורוש, ראש עיריית אלעד

17:00-17:15 - הפסקה

17:15-18:30 - איסוף וסיכום היום

18:30 - נסיעה הביתה

ניהול רשות חרדית ומנהיגות חרדית נשית

אריק אדלר גזבר עיריית בני ברק

משנת 2004 אריק משמש כגזבר ומנהל משאבי האנוש של עיריית בני ברק. אריק שותף בכיר לעיצוב ויישום מדיניות ומשמש כראש צוות ההיגוי העירוני לתהליך ההבראה והשינוי הארגוני. קודם לכן, בשנים 2000-2004 שימש אריק כסמנכ“ל כספים ומנהל אגף משאבי אנוש בחברת עמיד. במקביל, עוסק אריק בפעילות ציבורית והתנדבותית-מרצה מטעם משרד הפנים בתכניות הכשרה לליווי רשויות בתהליכי הבראה והתחדשות עירונית, בנוסף אריק מלווה כלכלי בהתנדבות של עמותות ציבוריות, ’יד לאחים‘ ו‘רפואה וחיים‘ המעניקות שירותי סעד רפואי וחברתי לאוכלוסיות נזקקות בחברה הישראלית. אריק בשירות מילואים פעיל כראש ענף כלכלה ביחידה יעודית בפיקוד צפון.

מירי רוזן, מנכ"לית עמותת "לשמה" - יזמית חברתית

מנכ"לית ומיסדת ארגון 'לשמה', המקדם עשיה חברתית- ציבורית של נשים חרדיות בכירות. העמותה פועלת לפיתוח עתודה של נשים חרדיות בכירות ומקצועיות שתעסוקנה בקידום פתרונות לאתגרים חברתיים. בין השנים 2007-2012 עבדה מירי כעיתונאית במגון תפקידי כתיבה ועריכה בעיתונות החרדית. (עיתון משפחה וחברת סמש מגזינים) מירי בעלת MA במדיניות ציבורית, בהצטיינות, מאוניברסיטת תל אביב, בעלת BA במדעי החברה, בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה הפתוחה ותעודת הסמכה להוראה מסמינר גור אשדוד.

נושאי ההרצאה:

  1. הסיפור האישי

  2. החברה החרדית בבני ברק - סקירה כללית

  3. השכלה ותעסוקה בחברה החרדית בבני ברק

  4. הסיפור הרשותי – רקע, מבנה, אתגרים, ייחודיות, מתחים, סוגיות אמון ומגמות עתיד

  5. בני ברק בקורונה - השפעה על יחסי החברה  - מדינה - ממסד

  6. יזמות חברתית נשית, נשים בחברה החרדית - מאפיינים, אתגרים, מגמות

אריק.jpeg
Miri-Rozen.jpeg

מבט על ניהול רשות חרדית, מפגש עם בעלי תפקידים ברשות:

מפגש בקבוצות קטנות עם בעלי תפקידים בעיריית בני ברק: 

  1. גזברות – רחל שרמר, סגנית גזבר ואחראית על הפיתוח הארגוני ברשות

  2. רווחה – ארלט מויאל, מנהלת אגף רווחה, עירית בני ברק

  3. לשכת מנכ"ל – ישראל היינמן, מנהל פרויקטים עירוניים, בוגר תכנית משפיעים

  4. אגף החינוך – תמר  זוסמן, מנהלת מח. שילוב ומנהלת מח. גנ"י ממלכתי וממ"ד

  5. חברה ונוער תכנית 360 – שימי קשש סגן מנהל אגף החינוך ומנהל התוכנית 360 לילדים ונוער

  6. מוקד עירוני - חני כץ, מנהלת המוקד

 אירועים מכוננים בחברה החרדית מהזמן האחרון והשפעתם הלאומית

הרב אביגדור חיות
איבד את בנו ידידה ידידיה משה חיות ז"ל ותלמידו משה לוי ז"ל באסון מירון

לכתבה וראיון אישי>

לכידה (1).png

ייחודיות ניהול רשות חרדית

מפגש עם ישראל פורוש, ראש עיריית אלעד

ישראל נולד בירושלים, בן בכור מתוך 12 ילדים. אביו  הוא מאיר פרוש, יו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים וחבר הכנסת מטעם סיעת אגודת ישראל ביהדות התורה.
ישראל למד בישיבת סלבודקה בבני ברק ובישיבת לוצרן בראשות הרב יצחק דוב קופלמן. לאחר נישואיו, שירת בצה"ל ביחידה לזיהוי חללים וכן ביחידת קצין העיר, לאחר מכן למד בכולל.
ב-2006 הקים את עמותת "חיים לנפש" המסייעת לנוער נושר, לאסירים ולחולים סופניים. באותה שנה החל לשמש כמנכ"ל אגודת ישראל בירושלים.
בשנת 2008 עבר להתגורר באלעד ונבחר לכהן כסגן ראש עיריית אלעד. בשנת 2013 נבחר לכהן כראש עיריית אלעד
.

ישראל פורוש.jpeg

סקירה כללית:

למרות גודלה של החברה , החרדים הם הסוד הסוציולוגי השמור ביותר במדינת ישראל . רוב תושבי מדינת ישראל אינם מכירים את החרדים. עד לאחרונה גם לא רצו להכיר. גם החרדים אחראים לכך, שהרי הם פועלים במודע לבידודם מהחברה הישראלית באמצעות הקמת "חומות של קדושה" . גטואיזציה עצמית מכאן וחוסר עניין משם מיקמו את החרדים בתוככי קופסה שחורה, בלתי – מפוענחת עבור הרוב הישראלי .הבערות בהכרת האחר היא כר פורה להתפתחות יחס סטריאוטיפי כלפיו.

אכן, יחסם של רוב הישראלים כלפי החרדים מאופיין בשתי הכללות בולטות :הראשונה, שלילית, ונגזרת מסוגיות שבמחלוקת עזה כגון השוויון בנשיאה בנטל השירות בצבא, עמדות מגדריות, מתח בין דת ומדינה וכפייה דתית וכמובן המאבק על תקציבים ציבוריים. זהו הרקע לצמיחתו של סטריאוטיפ מכוער, כביכול מהותה של הקבוצה היא נצלנות, כוחניות וקיצוניות חשוכה. הכותרות, שמטבען מתעדות בעיקר את החיכוך החרדי - ישראלי, מעצבות את התודעה הציבורית כלפי החרדים כמי שלא רק שאינם  שותפים לישראליות ,אלא אף מאיימים עליה .ההכללה השנייה פועלת בכיוון ההפוך, החיובי. יש הרואים בחרדיות ביטוי לאותנטיות יהודית; "צומוד" יהודי שמחויב לגרעין של אמת בלתי – מתפשרת ,שבלעדיו אין לנו קיום. כביכול החרדיות היא הביטוי הנוכחי של העבר היהודי המפואר, שהיא ממשיכתו הבלעדית, ולכן גלומה בה הבטחה חזקה מכול גם לגבי העתיד שלנו. הטיה זו מגיעה לעיתים עד כדי התבטלות כלפי החרדים, המאפיינת גם חילונים - אריאל שרון קבע כמה פעמים שבלי עולם התורה החרדי לא יהיה עם ישראל בדורות הבאים, וגם דתיים – לאומיים השומרים את התואר "גדול הדור" אך ורק לרבנים חרדים .תוצרי הלוואי של הסטריאוטיפים - דמוניזציה של החרדים, מצד אחד,והתבטלות כלפיהם, מצד שני - מקשים על פיתוח שותפות עניינית ונינוחה בין החרדים לבין הישראלים. אין זה עניין של מה בכך: ראשית , מנקודת ראות ערכית, מבחנו של הליברל הוא ביכולת ההכלה שלו את ה"אחר", השונה ממנו, וקבלתו כאדם.  דחייה א - פריורית של החרדים, הרווחת בחלק מהחוגים הליברליים, מעוררת תמיהה ומטילה צל של ממש על משמעותה של ליברליות זו. שנית, מנקודת ראות כלכלית, השתלבותם של החרדים בשווקים השונים היא הכרח לפיתוחו ולשגשוגו של המשק הישראלי. התהליך המבורך כבר החל. ואולם יחס מרוחק וחשדני כלפי החרדים עלול לגרום להתקפדותם פנימה, חזרה אל הגטו, ובכך לדומם את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה המקומית.

שלישית, מנקודת ראות חברתית, ההכללות ביחס לחרדים  דוחפות להדרתם מהישראליות, להקלשת הסולידריות, ולהעמקה ולהחמרה של אחד השסעים המאיימים ביותר על הרקמה החברתית שלנו.  בהיעדר אחווה פנים - יהודית בישראל, עצם יכולת הקיום שלנו כמדינת לאום עלולה להתערער .

bottom of page