אז מי היא הציונות הדתית?

האם אלו המתנחלים, שעיצבו את מפת הארץ באמצעות מהלך היסטורי שנוי במחלוקת?

האם אלו בני ישיבות ההסדר, שמשלבים לימוד תורה ושירות צבאי?

האם אלו אנשי הגרעינים התורניים, שהקימו קהילות גדולות בעיירות פיתוח ובערים מעורבות (יהודים-ערבים)?

האם הם דתיים כמו החרדים, רק שהם גם ציונים? או שהם בעצם בחרו בפתיחות למודרנה, כמו החילונים, ורק מבקשים לשמור על זיקה למסורת?

האם הם שייכים לישראל הראשונה, השנייה, או שהם בכלל קבוצה בפני עצמה?

האם הם אלו שמשתלבים בכל זירות העשייה בחברה הישראלית, או שמא מתבדלים, שבוחרים במסגרות חינוכיות אליטיסטיות ונפרדות, ולעתים קרובות גם במקומות מגורים הומוגניים?

והאם מדובר עדיין בזרם אחד, או שהריבוי והגיוון בציונות הדתית כבר הולידו זרמים חדשים, שלא נכון עוד לקשור ביניהם?

במהלך המסע שלנו ננסה לענות לפחות על חלק מן השאלות הללו, וכדאי כבר לדעת מראש – על חלקן בוודאי לא נצליח להשיב, כי גם לציונות הדתית עצמה אין עדיין תשובה מוסכמת עליהן.

מה שניתן לעשות כבר עכשיו זה להיחשף לכמה עובדות, שיהיו נקודות ציון ראשוניות לקראת המסע שלנו.

אז כמה מהאוכלוסייה מוגדרת כציונות דתית?

טוב, כמובן שזה תלוי בשאלה איך מגדירים. ההערכה המקובלת היא ש-10% מן האוכלוסייה היהודית בישראל היא ציונית־דתית "על מלא", ויש עוד קרוב ל-15% שמגדירים את עצמם כמסורתיים, אך רואים את עצמם כדתיים ולאומיים במידה מסוימת. המגזר צומח אבל לאט, מ-10% ב-2002 לסביבות 11.5% היום.

אם יש להם הרבה ילדים, איך המגזר לא צומח מהר יותר?

זה נכון שיש ילודה גבוהה במגזר (4.3 לאישה בממוצע, בהשוואה ל-3.1 בכלל האוכלוסייה היהודית), אבל מלבד העובדה שגל העלייה הגדול והמבורך ממדינות חבר־העמים מיתן במשך כמה שנים את הצמיחה של האוכלוסייה הדתית והחרדית, אזי יש אחוז לא מבוטל של ילדים שגדלים בציונות־דתית, אך נעשים בבגרותם חילונים. טוב, לא בדיוק...

מהם דתל"שים?

דתיים לשעבר. בתחילה סברו שמדובר בדתיים שנעשו חילונים, אך היום מקובל לומר שגם אם הם הפסיקו להיות דתיים כמו הוריהם, חילונים הם לא, אלא הם מין תת־זרם לעצמו. אי־אפשר למחוק תרבות שלמה שספגת במשך שנים בבית ובבית הספר.

 מהן תחנות אופייניות למסלול חייו של אדם דתי?

בעבר זה היה די קל להגדרה: בית ספר ממלכתי־דתי, בגיל התיכון 'ישיבה תיכונית' לבנים או 'אולפנה' לבנות, ואחר־כך בנות הלכו בדרך כלל לשירות לאומי, ובנים לאחד המסלולים: ישיבת הסדר, מכינה קדם־צבאית או ישיבה גבוהה, ושירות צבאי בהתאם למסלול. במשך שנות הילדות והנעורים רוב הדתיים השתתפו במידה גדולה או קטנה בתנועת הנוער 'בני־עקיבא'.

מה השתנה בשנים האחרונות?

הציבור גדל והתחלק ליותר תתי־זרמים. בהתאם לכך, החלק התורני יותר יעדיף לשלוח את ילדיו ל'תלמוד־תורה' ולא לבית־ספר ממ"ד. מה ההבדל? בתלמוד תורה לומדים יותר שעות, יותר לימודי קודש, והאווירה באופן כללי היא תורנית יותר. גם ביחס לתנועת הנוער, בני־עקיבא נותרה התנועה הגדולה והחזקה, אבל היום מתחרות בה תנועות 'עזרא' ו'אריאל', שהנן תורניות יותר, ומן הצד השני 'הצופים הדתיים', שמכוונת את עצמה לדתיים מתונים יותר. גם מבחינה פוליטית, אם בעבר נחשבה מפלגה אחת (המפלגה הדתית־לאומית, או בקיצור: המפד"ל) למייצגת הפוליטית הבלעדית של המגזר, אזי היום יש מספר מפלגות שטוענות לכתר. זאת מלבד נציגות מכובדת של ציונות דתית גם במפלגות כלליות. 

מה משותף לכל תתי־הזרמים בציונות הדתית?

שכולם משוכנעים שהם הם הציונות הדתית האמיתית... 

וברצינות: למרות שבשנים האחרונות רבו המערערים על כך שעדיין מדובר בציבור אחד, הרי שרוב גדול של הדתיים־לאומיים (שם אחר לציונים־דתיים) יסכימו לשאיפה הכללית – "עם ישראל, בארץ ישראל, על־פי תורת ישראל". מה המשמעות של משפט זה, וכיצד יש ליישם שאיפה זו? על כך כבר יש מחלוקות רבות. 

האם רוב הדתיים גרים בהתנחלויות?

לא רק שרוב הדתיים אינם מתנחלים, גם רוב המתנחלים אינם דתיים! הציונות הדתית היא בהחלט הרוח החיה שדחפה להקמת ההתנחלויות ונאבקה על עתידן, אבל מבחינה כמותית הדתיים הם רק כ-1/3 מתושבי יהודה ושומרון. רוב הדתיים גרים בערים גדולות בישראל, כשיש מספר ערים שבהן יש נוכחות ציונית־דתית חזקה במיוחד, כגון: פתח־תקווה, גבעת־שמואל, רעננה, ירושלים, מודיעין ועוד. בתקופה האחרונה עלו לכותרות הגרעינים התורניים, קהילות ציוניות־דתיות שבחרו לגור בערים מעורבות (יהודים וערבים) או בערים בעלות מעמד סוציו־אקונומי נמוך. צורת התיישבות נוספת שמאפיינת את הציונות הדתית היא 'הקיבוץ הדתי', במסגרתו קיימים 23 יישובים ובהם כ-15,000 תושבים. אנשי הקיבוץ הדתי היו בדרך כלל סמן מתון בציונות הדתית, אם כי אידיאולוגי מאוד.

אחר כל זאת – הכרוּת יש לעשות עם בני־אדם ממשיים. במהלך המסע שלנו ננסה לפגוש מגוון גדול ומעניין של בני הציונות הדתית, שמשתייכים לתתי־זרמים שונים, במקומות שונים, בתקווה שזה יעזור לנו לקבל תמונה טובה יותר על מגזר זה, ולעורר עניין בהמשך למידה עליו גם לאחר המסע.