top of page

מפגש עם החברה הדרוזית

חומרים לעיצוב באתר (8)_edited.jpg

בית ג'אן, 5.8 יום חמישי מחזור ד':

מפגש עם החברה הדרוזית: תרבות, זהות, חברה ורשות

7:00-8:00 - ארוחת בוקר ופינוי חדרים

8:00-9:00 - נסיעה לחורפיש 

9:00-9:15 - התכנסות 

9:15-10:30 - מסע בעקבות הדת הסודית: מרכז מורשת בחורפיש, שיח' קאסם בדר

10:30-11:00 - נסיעה לבית ג'אן

11:00-11:30 - תצפית הר הארי, אוריינטציה מרחבית

11:30-11:45 - נסיעה למתנ"ס

11:45-12:45 - ייחודיות ניהול רשות דרוזית, מפגש עם ראש מועצת בית ג'אן עו"ד ראדי נגם 

12:45-14:30 - ארוחת צהרים

14:30-14:45 - נסיעה למתנ"ס

14:45-15:45 - פאנל זהויות - הנרטיב הדרוזי במגוון קולות

15:45-16:00 - הפסקה

16:00-16:30 - קפה עם בוגרים, צידה לדרך….

16:30-18:00 - איסוף, עיבוד וסיכום היום

מסע בעקבות הדת הסודית: מרכז מורשת בחורפיש 

שיח' קאסם בדר
השייח' קאסם, יליד 1968,  החליט לחזור בתשובה ולהיות דתי בהיותו נער, כמו מיעוט מאנשי העדה הדרוזית. בהמלצת השייח' אמין טאריף הוא נשלח למרכז הגבוה ללימודי דת בעיירה חצביה בלבנון. שם הוא שהה כחמש שנים בהם למד את רזי הדת הדרוזית שהיא דת סודית. למעלה מ-20 שנה ניהל השייח' את האתר הקדוש, נבי סאבאלן, במרומי הכפר חורפיש ואף היה מי שפיתח אותו.
נושא ההרצאה: הכרות עם הדת, התרבות, ההיסטוריה של החברה הדרוזית

maxresdefault.jpg

החברה הדרוזית במבט רשותי

ראש מועצת בית ג'אן עו"ד ראדי נג'ם
אדי נג’ם, העומד בראש הרשות מאז חודש נובמבר 2018, הוא איש רב פעלים. בהשכלתו הוא עורך דין, שמאי מקרקעין, מתכנן ערים וכלכלן. בנוסף הוא אלוף משנה בדימוס, מה שמעיד, בין היתר, על היותו אדם משימתי. ככזה, הוא משוכנע שהאתגרים העומדים בפניו ניתנים לפתרון, אך גם הוא מודה שלבד, ללא רוח גבית של ממשלת ישראל, יתקשה לעשות זאת.

נושאים להרצאה:

הכרות אישית | סקירה כללית על בית ג'אן  | סוגיות ייחודיות לרשות | מערכת היחסים וסוגיות אמון עם שותפים בתוך העדה, עם החברה הכללית והשלטון המרכזי | שאלת הזהות הדרוזית והמורכבות שהיא מכילה | צידה לדרך ………

הורדה (1).jpg

פאנל זהויות - שיח על הנרטיב הדרוזי במגוון זוויות מבט

  • ניבין נג'ם, מנהלת מרכז נעורים לשעבר, חברת רשת עתודות צפון

  • שיח' זויהד ג'מיל ח'טיב, מפקח המורשת הדרוזית במשרד החינוך

  • אזהר גאנם, סא"ל, ראש מפקדת התיאום והקישור בגזרת רמאללה לשעבר

  • גוניד שאהין, סא"ל, מפקד אזור בגזרת שכם במילואים, רכז מתנדבים יישובי במועצה

קפה  עם בוגרי התכנית 

ביסאן גאנם,עוזר מהנדס לתכנון, 
עביר מחמוד, עוזרת ראש הרשות לפיתוח כלכלי וארגוני
נושאי השיח:
הסיפור האישי והבחירה בתכנית הצוערים
על התפקיד….. רגעי הצלחה, אתגרים, מוקדי פעילות
הזהות הדרוזית - מגוון הנרטיבים והמתחים
צידה לדרך….

ביסאן.jpg
WhatsApp Image 2021-07-06 at 08.53.44.jpeg

ג'וליס, 5.8 יום חמישי מחזור י':

מפגש עם החברה הדרוזית: תרבות, זהות, חברה ורשות

8:00-9:00 - נסיעה לג'וליס

9:00-9:30 - התכנסות  בגני אל מונא

9:40-11:00 - מסע בעקבות הדת הסודית: מרכז מורשת בג'וליס, סעיד נבואני

11:00-11:15 - נסיעה לכותר פיס

11:15-12:15 - החלטת ממשלה 715 + בין ברית דמים לחוק הלאום, האשם חוסיין, מ"מ מנכ"ל; מנהל המנהלה לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים

                  הדרוזיים והצ'רקסיים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

12:15-13:15 - ארוחת צהרים

13:15-14:00 - זמן קבוצה

14:00-15:00 - פאנל זהויות - הנרטיב הדרוזי במגוון קולות 

15:15-16:00 - מפגש עם ראש מועצת ג'וליס, עו"ד וויסאם נבואני 

16:00-16:15 - הפסקה

16:15-16:45 - קפה עם בוגרים, צידה לדרך…..

16:45-18:00  - איסוף, עיבוד וסיום היום

מסע בעקבות הדת הסודית: מרכז מורשת בג'וליס

סעיד נבואני

גמלאי צה"ל , תפקיד אחרון סגן מושל שכם בין השנים 1985 עד 1991 , אחר כך מנהל משרד הפנים שכם , חדרה , נצרת עילית , ותפקיד אחרון מנהל מרחב ברשות האוכלוסין האחראי על כל הצפון . בוגר יחידת 8200, נשוי עם ארבעה ילדים, תואר שני פסיכולוגיה חינוכית, סופר וחוקר כתב 13 ספרים בנושאי מנהגים, מורשת, פולקלור ומסורת , וגם מוציא לאור כתב עת בשם אל כאות'ר שדן בנושאי מורשת ותרבות.
נושא הביקור: הכרות עם הדת, התרבות, ההיסטוריה של החברה הדרוזית

החלטת ממשלה 715 + בין ברית דמים לחוק הלאום

האשם חוסיין

מ"מ מנכ"ל; מנהל המנהלה לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

חוסיין, יליד 1971, הוא תושב הכפר ראמה שבגליל העליון. היה מנהל תחום בכיר תכנון ופיתוח מיעוטים במשרד רה"מ ועסק בהכנת תכניות הממשלה לפיתוח מגזרי המיעוטים בהיקף של מיליארדי ₪ בתחומים שונים והיה אחראי על הקשר עם הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים. בנוסף היה חוסיין רפרנט משרד רה"מ האחראי על תכניות העבודה השנתיות של משרדי המשפטים, הכלכלה, האוצר, החוץ והפנים.

חוסיין הוא סרן בדרגתו הצבאית ושירת בלשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון.

נושאים להרצאה:

החלטת ממשלה 715 - הקמת מינהלה לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי

  1. הסיפור האישי

  2. הצגת המשרד לשיתוף פעולה אזורי והחלטה 715 - לשם מה ? מה? איך? אתגרים והזדמנויות

  3. זהויות ונרטיבים בחברה הדרוזית

  4. מה בין ברית הדמים לחוק הלאום

  5. מגמות עתיד בעדה הדרוזית

unnamed (1)_edited.jpg

פאנל זהויות - שיח על הנרטיב הדרוזי במגוון זוויות מבט

וטפה חנעאן -

מובילת תחום החינוך הבלתי פורמאלי במרכז אקורד. חברת הנהלה במועצת ארגוני הנשים הארצית של נעמת הצעירה

דניאל סאלמה -

דובר המועצה המקומית, מנטור בנושאי תקשורת ועסקים. LeaDruze | הכוונה וייעוץ לקהילה הדרוזית בישראל, עתודאי, תואר ראשון בתקשורת במכללה האקדמית נתניה, שירות בצה"ל בחיל האוויר בלהק מודיעין ל 6 שנות שירות, התנדב כעוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עסק בתחום התעופה האזרחית. היה עורך תוכן ראשי של יחידת היו מדיה בשפה הערבית במשטרת ישראל. ב Ynet עובד ככתב לענייני העולם הערבי של האתר, במודיעין והעולם הערבי, מחקר ועם עולם התקשורת.

פאדי קלדה-

גר בדלית אל כרמל, בן 26.את שירותו הצבאי סיים בשנת 2020 לאחר שמונה שנים כקצין ביחידה 8200 בתפקידי סייבר וטכנולוגיה. סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה, מנהל את מיזם "Leadruze" ונותן שירותים במגזר העסקי לחברות הייטק בתחומים השונים.

LeaDruze-Daniel-Salama.jpeg
פאדי מקלדה.jpeg
וטפה פאנל זהויות ג'וליס.jpeg

החברה הדרוזית במבט רשותי  

מפגש עם ראש המועצה עו"ד וויסאם נבואני 

בן 46, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ע״ש בוכמן. 

קצין בפרקליטות הצבאית ובוגר הפרקליטות הצבאית בדרגת רב סרן. עיסוק בעריכת דין לתקופה של כעשרים שנים טרם כהונתו כראש הרשות. עשייה חברתית והתנדבותית לאורך שנים בקרב משפחות שכולות. 

כיהן כשלוש שנים כיועמ״ש של המועצה וב-2018 נבחר לראש הרשות של ג׳וליס. 

בוגר התכנית של מובילים בשלטון המקומי, בונים חברת מופת מטעם קולות ההסתדרות הציונית העולמית.

נושאים להרצאה:

  1. הכרות אישית

  2. סקירה כללית על ג'וליס

  3. הכרות עם המועצה – בעלי תפקידים, מבנה, פרויקטים ותהליכים מרכזיים שהמועצה מקדמת

  4. אתגרים והזדמנויות עבור המועצה והחברה הדרוזית בכלל, בעיקר סביב תעסוקה, חינוך והשכלה

  5. מערכת היחסים וסוגיות אמון עם שותפים נוספים : בתוך העדה, עם החברה הכללית, עם השלטון המרכזי

  6. שאלת הזהות הדרוזית והמורכבות שהיא מכילה ביחד לדת -מדינה - לאום - מסורת

  7. צידה לדרך ………

ראש מועצת ג'וליס.jpeg

קפה  עם בוגרי התכנית 

סאלח ח'יר - מנהל תחום משאבים והכנסות

ג׳והרה טריף - עוזרת ראש הרשות במועצה המקומית ג׳וליס, רפרנטית פיתוח כלכלי ואחראית על קידום פרוייקטים תיירותיים ביישוב. בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית דרך תכנית צוערים לשלטון המקומי.

נושאי השיח:
הסיפור האישי והבחירה בתכנית הצוערים
על התפקיד….. רגעי הצלחה, אתגרים, מוקדי פעילות
הזהות הדרוזית - מגוון הנרטיבים והמתחים
צידה לדרך….

ג'והרה בוגרת בג'וליס.jpeg

סקירה כללית אודות החברה הדרוזית
דמוגרפיה:
העדה הדרוזית מונה כיום כ-1.2 מיליון נפש בעולם. 
בסוריה כ-600 אלף , בלבנון כ-420 אלף , בישראל כ-120 אלף (כ-1.7% מאוכלוסיית המדינה וכ-8.7% מאוכלוסיית המיעוטים בארץ ישראל).
בצפון אמריקה ודרומה, בירדן, בסעודיה ובאוסטרליה חיים כ-100 אלף דרוזים שהיגרו בתחילת המאה העשרים ממדינותיהם שלעיל.
מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית פי עשרה: מ-14.5 אלף נפש ב-1949 ל-147 אלף בסוף שנת 2020 .האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. 
הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מאוכלוסיית הדרוזים)- בגליל וברמת הגולן, ומחוז חיפה (כ-19%). היות שהדרוזים אינם מקבלים נישואי תערובת ומרביתם נישאים בתוך העדה, רוב הדרוזים אינם עוזבים את הכפרים הדרוזיים ומעטות המשפחות אשר מתגוררות בערים בהן האוכלוסייה הדרוזית קטנה או שאינה קיימת כלל.
היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2019 היו דאלית אל-כרמל וירכא.
נקודות ציון בתולדות העדה הדרוזית לאחר הקמת מדינת ישראל:
1956 החלת חוק גיוס חובה על בני העדה הדרוזית, לאחר תקופת התנדבות מאז 1948.
1957 ממשלת ישראל מכירה בדרוזים כעדה דתית עצמאית.
1961 הוכרה הרשות הרוחנית כמועצה דתית, ובראשה עמד השיח' המנוח אמין טריף, השיח' כמאל מעדי והשיח' אחמד ח'יר.
1962 אושר חוק בתי הדין הדרוזים.
הזהות הדרוזית:  
אלשיך (1979), שחקר את הזהות הלאומית של הדרוזים בישראל, מצא כי לדרוזים בישראל יש שלוש תת-זהויות: זהות דרוזית, זהות ישראלית וזהות ערבית. מרבית הדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחר כך ישראלים ולבסוף ערבים. רוב הדרוזים בישראל מגדירים עצמם כערבים (71%), והשאר מגדירים עצמם כ"דרוזים" או "דרוזים-ערבים". מיעוט מהם (שחלקם מאוגדים בקבוצה שנקראת "החוג הציוני הדרוזי") רואים בעצמם קבוצה אתנית עצמאית שאין לה דבר עם הלאום הערבי.

הדת הדרוזית:
התיאור המקובל מציג את הדת הדרוזית כדת סודית, שנוסדה במצרים לפני כאלף שנה, בימי שלטונו של איסמעאלי-שיעי-פאטימי. זוהי דת "מנטלית", ללא פולחן וכמורה, המאמינה בעולם רוחני ובגלגול נשמות, ונשענת על התפיסה המונותאיסטית של עדת המאמינים.בישראל הדרוזים נחשבים לבני דת עצמאית, אולם בחלק מהמדינות הערביות, כמו בלבנון, סוריה, ירדן, ואיחוד האמירויות הערביות, הם נחשבים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית.
הדת הדרוזית הינה דת מונותיאיסטית המאמינה בקיומו של אל אחד ויחיד ביקום. 
הדרוזים וצה"ל: 
בשנת 1954 הציעו ראשי העדה הדרוזית להחיל את חוק שירות ביטחון על צעירי העדה. דוד בן- גוריון נענה לבקשה, וצירף גם את בני העדה הצ'רקסית. בגיוס הראשון לשירות חובה התגייסו 30 דרוזים. בשנת 1956 הוחל גיוס חובה על הדרוזים, ומחזור הגיוס הראשון של הדרוזים החיילים התגייסו ליחידת מיעוטים .
ב - 1972 התקבלה בצה"ל החלטה לאפשר לבני המיעוטים להשתלב ביחידות צה"ל על-פי כישוריהם ורצונם, ולא לשרת רק ביחידת המיעוטים. נפתחו לפניהם רוב החיילות, מלבד זרוע האוויר ויחידות מודיעין מסוימות. בשנת 1974 הוחלט לאחד רשמית את כל יחידות המיעוטים ולהקים את גדוד "חרב". הגדוד לחם במלחמות ישראל, הגן על יישובים ישראליים בתקופות של טרור ונטל חלק חשוב בפעילויות מונעות טרור. ב-  1990 פעל שר הביטחון דאז, משה ארנס, לשנות את מתכונת השירות הצבאי של הדרוזים על- ידי ביטול מסגרת השירות המיוחדת לדרוזים ופתיחת כל יחידות צה"ל בפניהם.
חוק הלאום וברית הדמים: 
בחודש יולי 2018 נחקק "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". החוק ספג לביקורת ומחאה בקרב חלק ניכר של העדה הדרוזית. 

bottom of page